Extraño atardecer
De un país diferente, de otra ciudad
Me adentré en un jardín
Como quien al ocaso colecciona jardines
Para el catálogo de sus recuerdos
Leía un libro embrujado
Que atrae poemas a mi cerebro
Doquiera me encuentre
También en jardines crepusculares
Sumergiéndose lentamente en la oscuridad
Me perdí en el libro y olvidé mi nombre
Como convenía al crepúsculo y al jardín
El jardín al declinar el día
Los arbustos se hundieron en un verde profundo
Entornaron ojos verdes
Se encerraron en un callar verde
Y los árboles soñaron pavos reales
Lenta, lentamente se reunieron a mi alrededor
Cuatro pavos reales de intensa belleza
Uno era leucino, un pavo
Real de suprema pureza
Me urgía dejar el jardín
Para ir a poseer una ciudad nueva
Y no los capturé en un poema.
פורטו | מרדכי גלדמן
בין-ערביים מוזרים
של ארץ אחרת, עיר אחרת
פסעתי לתוך גן
כמין אספן גני ערב
לקטלוג הזכרונות
קראתי בספר מכושף
המזמן שירים למוחי
בכל מקום
גם בגני ערב
הצוללים לאיטם בחושך
אבדתי בספר ושכחתי את שמי
זה הלם את הערב ואת הגן
את הגן בערב
השיחים שקעו בירוק עמוק
עצמו עיניים ירוקות
והתכנסו בשתיקה ירוקה
והעצים חלמו טווסים
לאט לאט התכנסו סביבי
ארבעה טווסים עזי יופי
אחד מהם אלבינו
טווס של טוהר עליון
מיהרתי מהגן העירה
להכיר עיר חדשה
ולא צדתי אותם בשיר
No hay comentarios.:
Publicar un comentario